באופן רשמי, התחיל גיל מילר (50) את קריירת הספנות שלו בצים, בשנת 1991. אולם, למעשה, הרומן שלו עם הים התחיל מלידה. "אני דור שני לספנות", הוא מספר. "אמא שלי עבדה בצים בנמל חיפה 40 שנה, באותו תפקיד, במשרד של צים בנמל. יש בדיחה במשפחה, שהמילה הראשונה שידעתי זה פיילוט".
אחרי שירות צבאי בחיל הים ותואר בגיאוגרפיה ומדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, הוא התקבל לעבודה בצים ועבד בה עד שנת 1998. מצים המשיך למארסק והיה חבר בצוות המצומצם שהקים את מארסק ישראל, שם עבד עד שנת 2010 במגוון תפקידים רחב, כולל שני תפקידים בחו"ל, במטה החברה בקופנהגן ובגנואה. ב-2010 חזר לצים, לניהול יחידה עסקית, וב-2012 עבר שוב למארסק, הפעם כמנכ"ל מארסק ישראל. ב-2016, בעקבות שינוי ארגוני, עזב את הענקית הדנית והגיע לאלאלוף ספנות.
איך היה המעבר מחברת ענק בינלאומית לחברה ישראלית משפחתית?
"אין ספק שלעבור מחברה כמו מארסק לאלאלוף זה אתגר גדול, משהו שהייתי צריך להתרגל אליו על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. מארסק היא החברה הגדולה בעולם להובלת מכולות, ועבדתי בה 15 שנה במצטבר. זו חברה גלובאלית עם תרבות ארגונית חזקה מאוד, עם מטה חזק, מערכות מחשוב שמאפשרות שליטה מהמטה עד אחרון הפקידים כמעט. אלאלוף היא חברה ישראלית פרטית ותיקה מאוד, עם תרבות ארגונית ישראלית, שמאפשרת קבלת החלטות מהירה וגם שירות וקשר אישי בין הלקוחות להנהלה והבעלים. בנוסף, באלאלוף אנחנו מייצגים כמה חברות וכל אחת מהפעילויות שונה מאוד מהאחרות, בעוד שבמארסק הכול נסב סביב החברה".
בשנתיים שמילר מנהל את החברה הוא הביא איתו את רוחות השינוי והוביל מספר שינויים משמעותיים, ביניהם ניתן למנות את כניסתה של חברת ייעוץ ארגוני, גיוס מנהל מכירות ובעקבותיו שינויים במערך המכירות, שדרוג של מערכות מחשוב, הקמת אלאלוף לוגיסטיקה ועוד.
"אני משתדל מאוד לקדם את עבודת הצוות והתרבות הארגונית. החוזק של הארגון נמדד בשיתוף פעולה ועבודת צוות, בלי שניהם אין אפשרות לנצח בעולם העסקי. מהניסיון שלי, אנשים שעובדים בחברה ולא יודעים מה קורה בה, יהיו לא יעילים. חייבים לשתף אותם ולשמוע אותם. הכנסתי שגרת עבודה של פגישות קבועות של צוותים שונים בחברה, שנפגשים כדי לשמוע ולשתף במידע. אנחנו רואים מגמה שהולכת ומתגברת בנושא עבודת הצוות בחברה, וצריך להמשיך ולפתח אותה. זה אחד המפתחות הכי חשובים להצלחה".
במקביל לשינויים הפנים-ארגוניים שהוביל, גיל מנווט את ספינת אלאלוף בטלטלות השוק, שמשתנה באופן דרמטי בשנים האחרונות. "בשנים האחרונות יש מגמה מובהקת של קונסולידציה: רכישה, מיזוג ואיחוד של חברות ספנות. החברות הגדולות קונות חברות קטנות ובינוניות והופכות להיות חברות ענק, שמפעילות אוניות ענק. כפועל יוצא מכך, היכולת של חברות נישה קטנות לתפקד באופן יעיל ורווחי הופכת להיות מאוד קשה", הוא מתאר.
הקושי שמילר מתאר הוביל את הנהלת ישקונט לסגור את הקו בתחילת השנה. אלאלוף ספנות נאלצה להיפרד מהמותג המוערך שליווה אותה במשך 35 שנה והיה עוגן מרכזי בפעילותה, "כשאתה עובד בשוק מול ענקים, היכולת שלך לשמר את הייחודיות שלך באופן שיאפשר לך לפעול באופן רווחי, קטנה משמעותית", מסביר מילר ומוסיף, "בנוסף, מחירי הדלק שעלו בצורה חדה, השחיקה המשמעותית במחירי ההובלה הימית, ועודף הקיבולת כתוצאה מהאוניות הגדולות שפועלות בשוק, גרמו לכך שהרווחיות של הקו ירדה משמעותית וההנהלה שלו החליטה לסגור אותו.
"הפרידה ממספר עובדים ותיקים ואהובים הייתה כואבת. יש פה שכבה גדולה של עובדים שרואים את עצמם כחלק מהמשפחה, שגדלו ביחד עם מי שהיום הם בעלי החברה. מדובר בעובדים מסורים ונאמנים מאוד, שהם חלק מה-DNA של החברה ואחת הסיבות שלקוחות אוהבים לעבוד איתנו".
אותה נאמנות ומחויבות ללקוחות הן שעמדו לנגד עיני הנהלת אלאלוף בהחלטה להקים את אלאלוף לוגיסטיקה, כבר במחצית שנת 2017. מילר: "אלאלוף לוגיסטיקה קמה מתוך הבנת הצורך לתת ללקוחות הוותיקים סל פתרונות רחב ומגוון תחת קורת גג אחת ולהגביר את האטרקטיביות שלנו מול השוק המשתנה. התפיסה היא שכשלקוח ירצה הובלה ימית – אלאלוף תהיה שם בשבילו, ולא רק לצפון מערב-אירופה, אלא מכל מקום לכל מקום. לשמחתנו, גם הלקוחות נאמנים לנו, ויש רבים שעברו איתנו מישקונט לאלאלוף לוגיסטיקה. גם אם המכולה שלהם נוסעת עם חברה אחרת, הם עדיין רוצים לקבל את השירות מאיתנו".
גם בגזרת הנמלים היו אלה שנתיים מאתגרות למילר ולחברה כולה, כשברקע הרפורמה המתוכננת בנמלים, במסגרתה מוקמים שני נמלים חדשים, שיפעלו בבעלות ובניהול זר. ועדי הנמלים הקיימים, שמתנגדים לרפורמה, מערימים קשיים ומשבשים את עבודת הנמלים כמחאה. "השיבושים התפעוליים הקשים בנמלים העלו בשנה האחרונה אתגרים לא קלים ואף גרמו לנזקים. תשומת הלב שלי, כמנהל החברה, הוסטה לניהול משברים תפעוליים. אני מעריך שאם לא יהיה הסכם בין עובדי הנמלים לממשלה, ימשיכו השיבושים ואנחנו נמשיך לסבול מחוסר יעילות תפעולית", אומר מילר.
ב-2019 תציין אלאלוף מאה שנה להיווסדה. אילו אתגרים עומדים לפניה, עם כניסתה למאה השנייה לפעילותה?
"אנחנו שואפים להמשך גידול משמעותי בפעילות של אלאלוף לוגיסטיקה במגוון שירותי הובלה ימיים ליעדים נוספים ברחבי העולם. אני יכול לומר שההנהלה והבעלים פועלים במרץ לזהות תחומי פעילות חדשים כדי להרחיב את פעילות החברה.
"נמשיך גם לחזק את הקשר עם גרימלדי, שהשנה אנחנו מציינים 50 שנה לשיתוף הפעולה איתה, ואף הוזמנו להטמיע את תוכנת ה-GAtlas העולמית, מה שמעיד על הקשר ההדוק עם החברה. גרימלדי מתפתחת כל הזמן, רוכשת חברות, ובונה אוניות מודרניות, חסכוניות בדלק וידידותיות לסביבה, ואנחנו רואים חשיבות עליונה להמשיך לצמוח איתה ועם הלקוחות.
"בתחום הפנים-ארגוני, נשאף לקדם עוד את עבודת הצוות, לפתח את התרבות הארגונית, לעבור לעבודה בסביבת עבודה מעודכנת, עם כלים ניהוליים חדשניים יותר, תוך שמירה על הצביון המשפחתי והאישי מול הלקוחות. נפעל גם למיצוי הפוטנציאל של קבוצת אלאלוף. מדובר בקבוצה מהוותיקות, המנוסות והמקצועיות בשוק, שמציעה ללקוחותיה פתרונות מערכתיים לכלל הצרכים שלהם. הנושא תופס מקום מרכזי בישיבות הדירקטוריון ובכוונתנו לקדם אותו בעתיד הקרוב".
חמישה דברים שלא ידעתם על גיל מילר:
- הוא שירת בחיל הים, ביחידת הסטי"לים.
- הוא מכיר את אשתו מיכל מכיתה א'. אף על פי שהשניים גדלו באותם מעגלים, הקשר ביניהם נרקם כשגיל התקבל לעבודה בצים, ומיכל כבר עבדה בחברה, במחלקת משאבי אנוש.
- שני ילדיהם מאומצים. הבכור בן 18 והשני בן 13.
- הוא חובב ספורט ובעיקר כדורגל, אוהד הפועל חיפה, שזכתה השנה בגביע המדינה.
- הוא טיפס על האוורסט והגיע לנקודה הגבוהה ביותר שאליה מגיעים מטפסים לא מקצועיים, בגובה 5,500 מטר.
